פוסטים אחרונים

שלוש שנים אחרי האבחון: מה אני יודע?

שלוש שנים אחרי האבחון: מה אני יודע?

להיות ילד עם הפרעת קשב זה להיות שפן ניסיונות, ועוד אחד כזה שצריך להילחם יותר חזק על הכול, ולהבין שלא פעם אתה נשאר עם יותר שאלות מתשובות. אז איזו סיבה יש בכל זאת לקצת אופטימיות?

ספרים הם לא האויב: פתאום אני חוזר לקרוא

ספרים הם לא האויב: פתאום אני חוזר לקרוא

עד עכשיו ניסיתי לקרוא רק כדי לשמח את אמא, אבל אז גיליתי טריק, לבחור ספרים שמעניינים אותי. יש ספרים על אקווריומים, על ריגול ואפילו ספרים על ילדים שובבים כמוני, עם הפרעת קשב!

הריטלין עובד, אבל מה עם הביטחון העצמי שלי?

הריטלין עובד, אבל מה עם הביטחון העצמי שלי?

כבר הבנתי שהכדור הזה הוא לא תרופת קסם, אבל כל מה שקשור בריטלין עדיין מוציא ממני ומעוד אנשים התפרצויות כעס, לכל הכיוונים. והכי גרוע: מה ההערה הבלתי נסבלת האחת שאסור לומר למי שסובל מהפרעת קשב?

התרגשות וחרדה: היום הראשון שבו לקחתי ריטלין

התרגשות וחרדה: היום הראשון שבו לקחתי ריטלין

למרות החשש שאהפוך לילד מהונדס, התחלתי לקחת ריטלין. זה לא שאין לו חסרונות, אבל פתאום אני סוף סוף מבין: אני לא טיפש, ובכל הפעמים שבהן אמרו לי שהייתי לא בשליטה, זה בדיוק מה שקרה!

מה הסיכוי של ילד עם הפרעת קשב להפוך לעבריין?

מה הסיכוי של ילד עם הפרעת קשב להפוך לעבריין?

קראתי ש־43% מהבנים ההיפראקטיביים נעצרים על פשעים לפני גיל 16. כל הכתבות מתייחסות למי שיש לו הפרעת קשב כאל ילד בעייתי, אז איך אתם רוצים שאני ארגיש?

איגרת למען ילדים מופרעי קשב: חלק א'

איגרת למען ילדים מופרעי קשב: חלק א'

הייתי עושה בבית ספר מה שבא לי, מתפלח משיעורים והחיוך לא עזב את פניי לרגע, עד שאובחנתי כבעל הפרעת קשב וריכוז והכול קרס. ילד יכול להשתגע עם כל מה שקורה סביב הנושא הזה. אני רוצה להגיד כמה דברים להורים, בשם כל הילדים שנמצאים במצב שלי

למה אני שונא ספרים?

למה אני שונא ספרים?

כל המילים השחורות על הדפים הלבנים התחילו לשגע אותי. כל הזמן בדקתי כמה עמודים נשארו לי עד שאגיע לעמוד עם תמונה. עשיתי עם עצמי עסק: על כל חמש שורות שאני קורא, אני קופץ חמש שורות קדימה. על כל עמוד, אני קופץ קדימה עוד אחד. ככה סיימתי שלושה ספרים.

מי שאוהב עב"מים לא חייב להיות אסטרונאוט

מי שאוהב עב"מים לא חייב להיות אסטרונאוט

החיים לימדו אותי לא לדבר על חייזרים ליד האנשים הלא נכונים, אבל עם נילי זה אחרת. היא זיהתה תוך שנייה שאין אצלי בעיה של יכולת חשיבה, אלא שיש שם משהו אחר שמפריע – הריכוז. לראשונה בחיי הבנתי שמורה פרטית זה אחלה של דבר, במיוחד כשאפשר לדבר איתה על ענייני חלל

אז אמא אמרה

אז אמא אמרה

בשבוע שלפני הריטלין, ההורים שלי התמלאו צער וחרטה – ופנו אלי לניחומים. כאילו אני צריך לנחם אותם על הפרעת הקשב שלי. זה נמשך ככה רק כמה שעות – עד הריב הראשון

בלש טוב חושב כמו פושע

בלש טוב חושב כמו פושע

כל הדרך חזרה מהמאבחנת ניסיתי להבין את ההיגיון בלהסתיר ממני את הדו"ח שלה. הדו"ח הזה הוא עליי ומגיע לי לדעת מה כתוב בו – וזה לא קשור להפרעת קשב זה קשור לזכויות האדם. אז גנבתי אותו