פוסטים אחרונים

על הרצפה

על הרצפה

שתי שניות. זה כל מה שלוקח לבן הקטן שלי לעבור ממצב עמידה למצב שכיבה. אני עומדת בגבורה במבטים המביכים של עוברי האורח, כי אני הרי יודעת שאסור להיכנע להתקפי זעם. האבא שלו מוצא פתרון שמביך לא פחות

חופשי זה לגמרי לבד

חופשי זה לגמרי לבד

לפני חודש התחיל הקטן גן. לראשונה זה שלוש שנים וחצי, התפנה לי זמן חופשי. בשבועיים הראשונים לזמן החופשי שלי עשיתי בעיקר כביסה. אחר כך נזכרתי שאפשר גם ליהנות, ואחרי חודש התחלתי להתגעגע לילד. עד שהגננת הודיעה על חופשה

חשיפה: כך הילדים הוציאו אותי אל האור

חשיפה: כך הילדים הוציאו אותי אל האור

שנים של רווקות עברו עליי עם מינימום של חשיפה לשמש. כשהגיעו הילדים, הם האירו את חיי, תרתי משמע

אימת החרקים הליליים

אימת החרקים הליליים

הפעם זה דווקא הגדול שלי שבוכה. יש זבוב במיטה שלי! הוא זועק מבוהל. בלילה הבא זו הייתה דבורה, ולמחרת יתוש, רק שאף אחד מהם לא קיים. חוץ מלתת לו לישון אצלנו במיטה ולוותר על השינה באופן סופי ומוחלט, מה עושים?

מי יודע מדוע ולמה

מי יודע מדוע ולמה

זוכרים שהתלוננתי על שלב הלא? ובכן, יש לי רק דבר אחד לומר על זה: איזה כיף היה בשלב הלא, וכמה קל זה היה! זה יהיה מאוד נחמד אם שלב הלא יחזור- כי עכשיו אנחנו בשלב הלמה

מי מלשינון של אמא?

מי מלשינון של אמא?

לכאורה זה נוח. יולדים תינוק, מאכילים אותו, משקים אותו, קמים אליו בלילה, ויום אחד הוא הופך לארגון ביון קטן וחמוד שמדווח לך על כל מעשיו של אבא. סבבה? בהחלט, עד שיום אחד את מגלה שהאח הגדול – סליחה, הבן הגדול – צופה ומדווח גם לצד השני

היי אדוני, מה עצבני?

היי אדוני, מה עצבני?

יש לי בבית ג'ינג'י עצבני. מה זה עצבני, חם אש. הוא רק בן שנה וקצת, אבל תיזהרו מלעצבן אותו. בתוך שנייה הופך התינוק החייכן והמתוק לפקעת עצבים זועמת, מטיח עצמו ברצפה ובועט בכעס. כן, גיל שנתיים האיום הקדים בשנה. מה עושים עכשיו?

הדיקטטור הקטן שלי

הדיקטטור הקטן שלי

אחרי יותר מדי לילות בלי שינה, מצאתי את עצמי מהרהרת שכשבחרנו לקטן שם – היינו צריכים להוסיף את השמות "קים ג'ונג" לפני שמו הרגיל. זה הרי ידוע שדיקטטורים אוהבים להחזיק את נתיניהם הסוררים בעינויים

דוקטור, הילד נובח

דוקטור, הילד נובח

באמצע הלילה התעוררתי לצליל נביחות מחדר הילדים. אחרי שנזכרתי שאין לנו כלב, קפצתי לשם מבוהלת. הבשורה הטובה: שום כלב לא חדר אלינו הביתה. הבשורה הרעה: הקטן שלי נובח

דובי לא לא

דובי לא לא

לגדול יש אוצר מילים מרשים, אבל הוא משתמש רק במילה אחת – לא. זה לא משנה מה אני אומרת, התשובה היא לא. הוא לא רוצה לאכול, הוא לא רוצה ללכת לגן, הוא לא רוצה לחזור הביתה מהגן, הוא לא רוצה להיכנס לאמבטיה, והוא ממש לא רוצה להיכנס למיטה. אז מה עושים?