איך תוצאות מחקר על לחץ דם משפיעות על המטופל שלי?

איך תוצאות מחקר על לחץ דם משפיעות על המטופל שלי?

אני מרגיש עייף, לא טוב, כואב לי הראש, אולי תמדוד לי לחץ דם? זה אחד המשפטים הנפוצים ביותר שאני שומע כרופא משפחה כמעט מידי יום. אני שמח תמיד למדוד לחץ דם, אבל המחקרים מראים שכשהוא אינו מאוזן ברוב רובם של המקרים הוא גם אינו מורגש.

לחץ דם – הרוצח השקט קוראים לו. הוא מתגנב, לא מרגישים אותו. אנשים יכולים להסתובב שנים ארוכות עם לחץ דם גבוה ולא לחוש דבר. לחץ הדם פוגע בנו באמצעות הפגיעה המתמשכת שלו במערכות שונות של הגוף: הלב, העיניים, הכליות ועוד.

בשימוש נכון במגוון שיטות – מתזונה נכונה דרך פעילות גופנית וכלה בטיפול תרופתי מותאם אישית, ניתן לאזן את רוב לחצי הדם לערכים הקרובים ככל האפשר לערכים נורמליים. שנים ארוכות התלבטנו כמה טוב לאזן וכמה להקפיד עם האיזון? האם מספיק שנפחית את לחץ הדם מתחת ל־140/90 או אולי כדאי לשאוף ליעדי איזון קרובים יותר ללחץ דם נורמאלי? 120/80 אולי? קשה לדעת.

כשלמדתי רפואה סיפרו לנו שרק שליש מהמטופלים עם יתר לחץ דם מאובחנים, רק שליש מהם מטופלים, ורק שליש מהם מאוזנים באמת. בשנים האחרונות התרחש שיפור משמעותי באבחון של יתר לחץ דם.

יש תכניות לאומיות שמודדות ומנטרות את מדידות לחץ הדם שאנו מבצעים במרפאות, קל לי כרופא לקבל רשימה של מטופלים להם לא בוצעה מדידת לחץ דם המון זמן, והמערכת יכולה להתריע גם כאשר יש מטופלת עם לחץ דם לא מאוזן שזקוקה לתגבור הטיפול.

יש לכם שאלה על בריאות הלב? התייעצו עם מומחה

דברים שלמדתי על אנטיביוטיקה

המלצות תזונה לאיזון לחץ הדם

האם לפעול לפי המחקר האחרון לטיפול בלחץ דם?
למה בכלל יש חשש לאיזון יתר, כלומר איזון קפדני מאוד? כאשר אנחנו מורידים את לחץ הדם יותר מדי אנו חוששים שחלק מהרקמות מקבלות פחות מדי דם. בנוסף, אנחנו חוששים מ"נפילות" לחץ דם שיכולות לגרום לנפילות ולשברים במיוחד, במבוגרים. מכאן הצורך באיזון עדין ולא בטוח עד כמה כדאי ללחוץ להפחתה ולאיזון מקסימאלי.

לאחרונה התפרסם מחקר חשוב בנוגע לטיפול ביתר לחץ הדם. חוקרים לקחו שתי קבוצות גדולות מאוד של מטופלים, קבוצה אחת אוזנה באופן קפדני עם שאיפה לערכים נורמליים כמעט, הקבוצה השנייה אוזנה באופן קפדני פחות עם שאיפה ללחץ דם של 140/90.

המחקר תוכנן להימשך חמש שנים אבל הופסק כבר לאחר שנתיים, אחרי שנמצא שהמטופלים שאוזנו בצורה קפדנית סבלו פחות מהתקפי לב ומאירועים מסוכנים נוספים. החוקרים הרגישו צורך לדווח על הממצאים עוד לפני סיום המחקר.

הפסקת מחקר כזו מתרחשת לפעמים כאשר ועדה שעוקבת אחר המחקר מגלה שיש הפרש כל כך משמעותי בין הקבוצות שמנסים להשוות ביניהן, שחייבים להפסיק את המחקר. מחקר אחר שהופסק בשנים האחרונות היה מחקר ענק על איזון סוכרת שבו גילו שאיזון קפדני מידי של סוכרת עלול להיות מסוכן. גם אז דווחו התוצאות לפני הזמן המתוכנן.

אחרי שקראתי את המחקר אני נמצא בהתלבטות אמיתית. איזון קפדני של יתר לחץ דם כמו שנעשה לקבוצה שהראתה שיפור דורש יותר התערבות. הכוונה למתן יותר תרופות, במינונים גבוהים יותר, והסכנות של נפילות לחץ דם במיוחד במבוגרים עדיין מדאיגות אותי.

כל מטופל שלי הוא עולם ומלואו
לב הבעיה היא שכמו בכל ניתוח של מחקר – אני מתקשה לדעת אם ניתן ליישם את המידע שהצטבר בנוגע לקבוצה גדולה של מטופלים על המטופל הספציפי שלי.

עם השנים, אני מרגיש שרפואת המשפחה הופכת להיות האומנות של יישום מידע שמצטבר על קבוצות של מטופלים על המטופל הבודד והאהוב שלי. כל מטופל הוא עולם ומלואו.

הסיכון לנפילות של שני מטופלים בני אותו הגיל יכול להיות שונה לחלוטין. מטופל אחד תמיד יקפיד לשתות מספיק ואחרת תמיד לא תשתה מספיק – דבר שמוביל לסיכון יתר לנפילות לחץ דם פתאומיות. מטופלת אחת מתעוררת כל לילה שלוש פעמים ומתרוממת במהירות, ויכולת הראייה שלה מוגבלת ולכן אני חושש לאזן בקפדנות, ואילו אחר ישן שנת ישרים ולא מדווח על סחרחורת אף פעם.

ועוד שאלה, האם אנחנו יכולים ליישם מידע שנערך על מטופלים אמריקאים על הישראלים שלנו? הם אוכלים הרבה יותר מלח בתזונה בממוצע, אצלנו פחות. לא פשוט.

בינתיים החלטתי להשתמש במחקר בזהירות. כל שינוי כזה צריך להתבצע לאט. לא מורידים לחץ דם ביום אחד, ולא משנים מדיניות בצורה דרמטית על פי מחקר אחד – חשוב ככל שיהיה.

אולי אם היו ממשיכים את המחקר עשר שנים התוצאות היו אחרות? ואני הרי מטפל שנים ארוכות בלחץ דם, לא שנתיים.

בכל מקרה, חייבים להדגיש שתרופות הן רק חלק אחד בטיפול בלחץ דם. תזונה נכונה, אכילת פירות וירקות רבים בניגוד למזון מעובד ומומלח, פעילות גופנית לאורך זמן, איזון המשקל, הפחתת סטרס – העקרונות הבסיסיים האלה שנכונים לכל אדם ולכל מחלה – חשובים מאוד מאוד. והם הבסיס לטיפול ביתר לחץ דם. לא התרופות.

רק שנהיה בריאים!



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.