על חיתול היברידי כבר שמעתם?

על חיתול היברידי כבר שמעתם?

"איך לעזאזל הוא מצליח לייצר כל כך הרבה קקי?" היא שאלה נפוצה במשפחות עם תינוק, שלרוב מלווה ב"עכשיו תורך". העולל הישראלי הממוצע מנפק למערכת הפסולת בישראל בערך 1 טון של חיתולים במהלך חייו  עד לגמילה (לא כולל את הזיקנה, אבל זה כבר סיפור אחר).

מה הבעיה עם זה? התינוק שלנו יגדל, ייגמל, ואפילו יהיה לו תינוק קטן משלו (שאנחנו נצטרך לעשות עליו בייבי סיטר, כמובן), אבל החיתול שלו לא ייעלם מהעולם עד אשר הנין של הנין שלו ייוולד. החיתולים של התינוקות שלנו יאריכו ימים  יותר מאיתנו, אפילו מאות שנים, ויצרו בעית פסולת ארוכת טווח.

• רוצים לקרוא את אבי ראשונים? כאן נרשמים
• רוצים להיות הורים סופר־ירוקים? כך תעשו את זה

הורים ירוקים רבים מודעים לבעיה זו, ומחפשים פתרונות אקולוגיים יותר. הנה כמה חלופות להורה הירוק:

1. חיתול בד
הוותיק בחבורה, חיתול הבד, נמכר היום על תקן סמרטוט איכותי לעת מצוא, שאותו יש ללבוש על הכתף לסימון ההורה הטרי. זהו החיתול הרב־פעמי שקיים היום במגוון דגמים, לעיתים מכותנה, מכותנה אורגנית ואפילו מסיבי במבוק בעלי עיצוב ייחודי שמאפשר אחיזה טובה יותר על התינוק ללא צורך בסיכת ביטחון (כפתורים, קשירה, סקוטצ' ועוד). היתרונות של החיתול הרב־פעמי ברורים – אין צורך לקנות שוב ושוב חיתולים וכך פוחתים כמות הפסולת והעול הכלכלי באופן משמעותי. הבעיה היא שלעיתים נראה שהורים מבזבזים זמן רב יותר על כביסה, ייבוש ותלייה מאשר על בילוי עם התינוק. הכביסות החוזרות והנשנות מבזבזות, מלבד זמן, גם אנרגיה ומים ודורשות שימוש בדטרגנטים (סבון) שלרוב (אם לא קנינו סבון ירוק) גורמים בעצמם נזק לסביבה.

2. חיתול חד־פעמי מתכלה
החיתולים המתכלים דומים בצורתם לחיתולים החד־פעמיים הרגילים, אך מורכבים ברובם מחומרים המאפשרים להם התכלות מהירה יותר ומזיקה פחות לסביבה. ברם, מרבית היצרנים מבטיחים פירוק של החיתול בקומפוסטר הביתי, מה שאומר שאם זרקנו אותם לאשפה הרגילה שממנה הם מגיעים למטמנה, הפירוק שלהם איטי יותר, אם הוא בכלל קורה, ופחות ידידותי לסביבה. השלמת המעגל והשלכה של חיתול מתכלה לקומפוסטר הביתי היא בהחלט פתרון טוב סביבתית. מחירם של חיתולים אלו לרוב קצת יותר גבוה מזה של חיתולים חד־פעמיים רגילים.

3. חיתול היברידי
חיתולים אלה מורכבים משני חלקים – החיצוני הוא תחתון רב־פעמי, והפנימי הוא מעין תחתונית סופגת חד־פעמית שניתנת להוצאה ולהחלפה במידת הצורך. את החלק הפנימי זורקים לפח, ואת החיצוני מכבסים לפי הצורך. גם בפתרון זה נוצרת פסולת, אך נפחה מצטמצם משמעותית. החלק החיצוני, שעובר כביסה, בעל חסרונות דומים לאלו של החיתול הרב־פעמי – צריכת מים ואנרגיה ושימוש בדטרגנטים, אך באופן מצומצם בהרבה. באחד הדגמים של החיתול הזה, המוצע בעיקר בארה"ב, החלק הפנימי עשוי מחומר מתכלה וניתן להשלכה למתקן הקומפוסט הביתי שם הוא מתמחזר לגמרי, או אפילו לאסלה – דבר המונע יצירת פסולת (החיתול מתפרק במים והופך לחלק מהשפכים העירוניים). הבעיה העיקרית בחיתולים הללו היא מחירם והקושי להשיג אותם בארץ, אף כי ניתן להזמינם מאתרים רבים בחו"ל. כמו כן, יש צורך לקנות לפחות מספר מידות, לפי גיל התינוק.

מה עושים בעולם?
פתרון אחד שמציעים יזמים זריזים במדינות שונות באירופה הוא איסוף של חיתולי הבד הרב־פעמיים (ברכב עם חלונות פתוחים) והחזרה ללקוח של חיתול מכובס. היתרונות בכך, מלבד החיסכון בזמן ובאנרגיה להורים העמוסים, הם היכולת לכבס כמות גדולה במכונות יעילות בעלות צריכת מים ודטרגנטים אופטימליים (לא כמו המכונות הביתיות), מה שמפחית את המזהמים הנפלטים אל הסביבה. החיסרון העיקרי הוא פליטות המזהמים והשימוש בדלק עבור הובלת החיתולים אל המכבסה ובחזרה ממנה.

הפתרון המתקדם ביותר מוצע בטורונטו, קנדה, שם מופעלת תוכנית לאיסוף חיתולים חד־פעמיים בפחים שכונתיים ירוקים המיועדים לפסולת אורגנית, ואליהם משליכים (אם רוצים) גם חול חתולים, נייר טואלט משומש ומוצרים היגיינים. כן, כל המוצרים שאנחנו ממש, אבל ממש, לא רוצים להתעסק איתם. תכולת המכלים הירוקים נאספת למרכז קומפוסטציה עירוני שם מופק גז מהחומר האורגני. גז זה נשרף ומשמש ליצור אנרגיה. החיתולים עוברים לאחר מכן לשכב בערימות ענק למשך שבעה חודשים והופכים לדשן מצוין לגינות עירוניות ולגינות פרטיות בעיר (חינם). אם משתמשים בחיתולים הנכונים, כל חיתול יכול לספק לחות וחומרי הזנה לעד 100 עצים!

אז מכל מה שהצענו, מה הכי טוב סביבתית?
אופצית ירוק כהה (הכי טוב):
החיתולים ההיברידיים שמושלכים למתקן קומפוסט או לאסלה ופותרים את בעית הפסולת, כמו גם החיתולים החד־פעמיים המתכלים (בתנאי שהם מושלכים לקומפוסטר הביתי), הם החלופה העדיפה סביבתית. זאת ההמלצה שלי אם הנושא הסביבתי הוא זה שבעיקר עומד לנגד עיניכם, ולא המחיר.

אופצית ירוק בהיר (להרגעת המצפון)
בשאלה המאתגרת אם עדיף כביסה של רב־פעמי או השלכה של חד־פעמי אין מסקנה חד־משמעית, ונראה כי שתיהן בעלות השפעה אקולוגית דומה פחות או יותר. כלומר – כשאתה יורד לזרוק את החיתול החד־פעמי ופוגש ליד הפח את ההורה המכבס, אין לו כנראה סיבה לחשוב שהוא יותר ירוק ממך.

השורה התחתונה:
עד שיציעו לנו את החיתול ההיברידי המתכלה, ואם אתם לא מפרידים פסולת אורגנית בבית ואינכם בעלי קומפוסטר ביתי, לכו על מה שהכי נח לכם בשיקול של זמן ועלות. כלכלית, נראה שעדיף לקנות חיתולים רב־פעמיים מבד ולהעבירם מאח לאח. גם מבחינה בריאותית ייתכן שחיתולים אלו הם הטובים ביותר משום שאינם מכילים חומרים שעלולים להזיק לתינוק כמו כלור, בשמים וצבע. לעומת זאת, אם הנוחות היא שמשחקת תפקיד מרכזי בבחירתכם, הרי שחיתולים חד־פעמיים (רגילים או מתכלים), הם הבחירה הטובה בשבילכם, ומומלץ לחפש את אלו שעשויים מכמה שיותר חומרים טבעיים.



10 thoughts on “על חיתול היברידי כבר שמעתם?”

  • בנוגע להשוואה בין חיתול בד לחיתול רגיל – האם גם לאחר שמוסיפים למשוואה את העלות האקולוגית שבייצור מאסיבי ושינוע של חיתול ח״פ (חשמל, דלק וכיו״ב), אתה מאמין שאין לחיתולי בד יתרון?…

    • שלום גל, התשובה היא כן – התוצאות שאני מביא מבוססות על מחקרים שבחנו את כלל העלויות הסביבתיות לאורך כל מחזור חיי המוצרים בכל חלופה (כלומר – כולל שינוע, יצור, גריטה וכדומה)

  • שלום,
    הכתבה מעניינת. תודה
    רציתי מאוד להעמיק ולקרוא על התוכנית בקנדה.
    אשמח אם יש אפשרות לשלוח את שם התוכנית, מקורות, לינקים , או כל דבר אחר שרלוונטי בנוגע לפתרון הקנדי
    תודה

  • הדבר הכי הגיוני הוא כן להנות מהטכנולוגיה ומהחיתולים החד פעמיים, אך לעשות זאת לתקופה הרבה יותר קצרה ממה שרווח כיום כשגיל הגמילה השכיח הוא בין שנתיים וחצי לשלוש.
    על גמילה מוקדמת מחיתולים קיראו בספר "היענות לצרכים"
    http://daphnatayar.co.il/Book.html

  • בהנחה שאתה מחוייב לאובייקטיביות ולסביבה:
    ישנה אופציה שהיית מכנה ירוק כהה מאוד.
    היא החסכונית ביותר עבור ההורים ואינה מייצרת פסולת כלל.
    גידול ללא חיתול. אני עברתיקורס אצל לריסה גינת ולמדתי כי תינוקות מגיל אפס מאותתים על רצונם להתפנות ואם מקיימים מנגנון תקשורת הדדי ומתייחסים לאיתותים ניתן לוותר על סאגת החיתולים ולגדל ילדים בצורה האקולוגית ביותר לסביבה והבריאה ביותר לישבנים המתוקים

    • אני רופאה ואף רופאת טיפת חלב. מטעמים אקולוגים וגם מטעמי הקלה על בתי, גדלנו את הבת השלישית שלנו ללא חיתולים. בשיתוף פעולה עם לוקי בוקו וחוקרים מאיטליה, תוך קריאה מדעית השתכנעתי שדרך זו המקובלת למעש אצל רוב ילדי העולם היא בטוחה ורבת יתרונות לא רק לסביבה אלא גם לילד ולמשפחה.
      כששמעתי על הדרך הזו ארבע שנים לפני שניסיתי אותה הייתי גדושה דעות קדומות ומאד החלטית לגבי הבעייתיות שלה, אולם משניסיתי אותה כעבור ארבע שנים, התפלאתי לראות עד כמה היא פשוטה ומחזקת את הקשר והתקשורת עם התינוק, כמו גם מגינה על הסביבה.
      האחים של הבת שלנו (היו אז בני ארבע ועשר) היו בעצמם מזהים מתי היא זקוקה ל"פשפוש, ואפילו סבא ומטפלת בפעוטון שלטו לחלוטין בשיטה, אחרי שהתנסו בה מעט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.