על מה תתחרטו ביומכם האחרון?

על מה תתחרטו ביומכם האחרון?

לאחרונה צוינו 133 שנים להולדתו של אלברט איינשטיין. כולם יודעים שאיינשטיין היקר היה גאון במתמטיקה ובפיזיקה, ורבים לא פחות זוכרים ודאי את היותו פציפיסט בעל עקרונות ברזל שחתר לממשלה כלל עולמית. מה שרבים אולי אינם מכירים, אלו אמרות הכנף של איינשטיין על החיים. שלוש מאמרותיו החביבות עלי מאוד בהקשר זה הן:

  • "מעטים הם אלו שראו במו עיניהם והרגישו בלבבם".
  • "אני אוהב לטייל, אבל שונא להגיע".
  • "העיקר בחיים: לא לתת לחוקים מתים להרוג רגש בריא".

נזכרתי באיינשטיין כשקראתי לאחרונה ברשת, בפייסבוק, ובעצם איפה לא על עבודתה של ברוני וור, אחות אוסטרלית שמטפלת בחולים סופניים בשבועות האחרונים של חייהם.

במסגרת עבודתה ניהלה וור שיחות רבות עם אנשים על ערש דווי, והחליטה לתעד את דבריהם האחרונים בבלוג Inspiration and Chai. לאחר שראתה את הפופולריות הגדולה של הבלוג, היא אף הוציאה ספר בנושא בשם The Top Five Regrets of the Dying.

לדברי וור, על סף מותם אנשים מצליחים להתבונן אחורה על חייהם בצלילות רבה, וכולנו יכולים ללמוד הרבה מהתובנות שלהם. היא שאלה רבים מהם על מה הם מתחרטים או מה היו עושים אחרת אילו הייתה ניתנת להם ההזדמנות, והופתעה לגלות שאותם נושאים עלו שוב ושוב. אף אחד לא אמר למשל "אוף, חבל שלא עבדתי יותר!".

הנה חמש החרטות הנפוצות ביותר:

1. הלוואי שהיה לי האומץ להיות נאמן לעצמי, ולא לציפיות של אחרים ממני!

"זו החרטה הנפוצה ביותר. כשאנשים מבינים שחייהם עומדים להסתיים ומתבוננים אחורה בבהירות, קל להם לראות כמה חלומות לא מימשו. רובם לא חתרו להגשים אפילו חצי מהחלומות שלהם, והם נאלצים למות כשהם מבינים שהסיבה היא ההחלטות שקיבלו או לא קיבלו. לא רבים מבינים איזה חופש נותנת לנו הבריאות, וכשהם מבינים זה כבר מאוחר מדי".

2. הלוואי שלא הייתי עובד כל כך קשה!

"האמירה הזו הגיעה מכל אחד מהגברים שבהם טיפלתי. הם פספסו את הנעורים של הילדים שלהם ואת זמן האיכות עם בת הזוג, והתחרטו שבזבזו כל כך הרבה מחייהם על פרנסה וקריירה. היו גם נשים שהתחרטו על כך, אבל רוב הנשים שבהן טיפלתי לא היו המפרנסות העיקריות בבית".

3. הלוואי שהיה לי האומץ לבטא את הרגשות שלי!

"אנשים רבים הדחיקו את הרגשות שלהם בשביל לחיות בשלום עם אחרים. כתוצאה מכך, נאלצו להתפשר על חיים בינוניים ולא זכו להיות כל מה שיכולים היו להיות. הרבה מהם חלו כתוצאה מהמרירות והטינה שהם פיתחו בשל כך".

4. הלוואי שהייתי נשאר בקשר עם החברים שלי!

"רבים מהם לא הבינו את היתרונות של שמירה על קשר עם חברים ותיקים עד לשבועות האחרונים של חייהם, ואז לא תמיד יכלו לחדש את הקשרים הללו. הם היו כל כך מרוכזים בחייהם שלהם, עד שנתנו לחברויות ישנות וחזקות להתאדות לאורך השנים. כולם מתגעגעים לחברים שלהם כשהם עומדים למות".

5. הלוואי שהייתי נותן לעצמי להיות מאושר יותר!

"הופתעתי ממספר האנשים שציינו את החרטה הזו. רבים מהם לא הבינו עד מותם שאושר הוא בחירה. הם היו תקועים בהרגלים ישנים ופחדו משינוי, וזה גרם להם להעמיד פנים בפני הסביבה ובפני עצמם שהם היו מסופקים, כשלמעשה בתוך תוכם רצו לצחוק מהלב ולהכניס לחייהם קצת רוח שטות. הדבר הזה השפיע על מצבם הנפשי, וגם הבריאותי".

ועל כל אלה אמר איינשטיין: "היכולת לחוש כי מאחורי כל דבר שאפשר לחוות נמצא משהו שמוחנו אינו מסוגל לתפוס, משהו שיופיו ושגיבותו מגיעים אלינו רק בעקיפין ובהשתקפויות רפות, זוהי דתיות. במובן הזה, ורק במובן הזה, אני דתי".

ומהן החרטות הכי גדולות שלכם? מה הייתם רוצים לעשות אחרת, לפני שיהיה מאוחר מדי?  



18 thoughts on “על מה תתחרטו ביומכם האחרון?”

  • כל כך נכון, יש לי חלום ללמוד רפואה. תמיד הדחקתי בגלל הכסף והזמן והסיכויים הנמוכים. לא רוצה להתעורר בעוד 50 שנה ולהגיד – אך פספסתי ואפילו לא נסיתי. חשוב תמיד לנסות להגשים חלומות.

  • מסכימה עם כל מילה אבל לפעמים חייבים אין מה לעשות
    אני למשל עשיתי החלטות שלא טוב לי אבל זה בגלל ציפיות הילדים שלי ועל זה אני לא מתחרטת

  • מסכימה עם הכתבה במאת האחוזים.
    אני הגעתי למסקנות האלו עוד ממזמן, ולכן אני עושה רק את מה שטוב לי.
    אני מתחרטת על כך שקשה לי להתנתק ממחשבות הסביבה, ומציפיותיה ממני.
    אני מנסה בכל כוחי להתנתק מזה.
    אני רוצה את הספר. מעניין.

    • וגם עליתי על כל מה שכתוב בכתבה עוד ממזמן, אבל אנשים לא מבינים את מה שאני אומרת למרות שאני מסבירה שאלו הם החיים הנכונים,
      הם חושבים שאין לי שאיפות בחיים.
      האם אתם חושבים שזה נכון?

      • רוית היקרה, הכי קל זה לצפצף על הכל ולעשות מה שבראש שלך ובדרך לפגוע בכל מה שזז, האושר האמיתי הוא ההגשמה העצמית, לתת לעצמך אתגר מתאים לך ולנסות להשיג אותו בכוחות עצמך, להשפריץ כל היום מנטרות נבובות ולא לעשות עם עצמך כלום זו פשוט עצלנות לשמה, וחוסר הגשמה עצמית. ועל זה בבוא יומך תצטערי הכי הרבה.

        • רון,
          התגובה שלך היא התגובה טיפוסית של האונה השמאלית במוח, האונה המותנית ….
          תקרא שוב את הציטוט של אינשטטין בסייפא של המאמר

  • אין אמת יותר טהורה מזו המובעת על ידי הנוטים למות,ואם ניקח כמה תובנות מכותרות הספר-הרי נראה כי רובנו איננו שמים לב לעצמנו-אלא לאחרים סביבנו ולקרובים לנו.
    אנו רואים בעבודה -עבודת כפייה(לא תמיד מרגישים ככה)-ושוכחים כי יש חיים מחוץ לעולם העבודה.
    תמצית דברי הנוטים למות היא-לשמור על חברות וחברים-כי אלו הם האנשים שלא מהמעגל המשפחתי,אשר איכפת לך מהם ולהם ממך-זה נכס אשר אם הוא הולך לאיבוד-נשאר האדם בערוב ימיו-בודד ,עצוב ועזוב-מצב שניתן למנעו-אם נסתכל נכון על החיים.
    וזכרו כולכם דבר אחד חשוב -אף אחד לא יוצא מהחיים בחיים-כולנו מתים בסופו של יום,ואם נמות לא גלמודים ולא עזובים,יהייה בנו את הכח להשלים ולקבל את המצב.

  • אנשים לוקחים יותר מידי ברצינות את החיים…
    יש כל כך הרבה דברים יפים בעולם הזה, במוזיקה, בתרבות, אנשים טובים, אנשים חכמים
    הרבה דברים יכולים לגעת לנו בלב ולסחוף אותנו למקומות שונים …
    רק צריך לתת לעצמנו להיסחף מידי פעם ולא לפחד ולא להתבייש להתגלגל מצחוק.
    החיים קצרים וצריך להנות מהם – לחוות אותם!
    שיהיה שבת שלום ומנוחה לכולם

  • ממש נכון חברים – אני הגעתי ל 5 המסקנות האלה עוד בגיל צעיר ובבריאות יחסית טובה מאוד בלי עין הרע…………..
    זה ממש לא קשה, קומו בבוקר, חייכו, תגידו טובה על כל הטוב שבחייכם, ואז הכל יהיה בסדר ולא תצטערו לרגע …..ולא תצטרכו להתחרט על שום דבר, קבלו כל אדם באשר הוא היו סבלניים וסובלניים – ותזכרו תמיד.."כל עקבה לטובה – ומה שלא זורם – כנראה צריך לשנות אפיק…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.