פוסטים אחרונים

לאבא שלי יש סולם

לאבא שלי יש סולם

אחד הדברים שהכי מפחידים אותי בהתבגרות של ההורים הוא היפוך התפקידים. וכשאבא שלי חוטף את אותה מחלה כרונית שאני חטפתי כבר לפני עשור – ופתאום אני זו שמייעצת לו מה לעשות ואיך לנהוג – זה פשוט מפחיד, כי אני בסך הכל ילדה קטנה. גם אם אני כבר בת 34

המעי שלך בפח

המעי שלך בפח

ההבטחה שבקרוב אוכל להיפטר מכאבי הבטן לתמיד מאוד מפתה, אבל הידיעה שאצטרך לוותר על המעיים שלי בשביל זה – קצת פחות. וכך בכל אשפוז, ובכל פגישה עם מנתח, אני נכנסת למצב המוכר של מלחמת ראש בלב, גוף בנפש, מעי בסכין. מה עדיף: חיים בלי כאבים או גוף בלי מעיים?

הקרוהן יוצא מהארון

הקרוהן יוצא מהארון

להיות חולה קרוהן בשוק העבודה זה קצת כמו להיות גיי בצבא אירן – חייבים להסתיר את זה. אז אנחנו מחביאים את המחלה טוב טוב בארון (או בשירותים), כי אם ניחשף, כולם יגלו מיד שהסוד הנורא שלנו כולל עוד כמה שלדים שהחבאנו היטב

היום שבו בחרתי בטבעונות

היום שבו בחרתי בטבעונות

כשהחלטתי להיות טבעונית כולם (גם אני) היו בטוחים שארעב למוות. אבל הינה זה פלא – אני בחיים. ולא רק שאני חיה, מעולם מאז האבחון בקרוהן לא הרגשתי טוב יותר. הרבה יותר אנרגיה, הרבה פחות חולשה. וכאבי הבטן? מזמן לא באו לבקר

הדייט שלי עם קרוהן

הדייט שלי עם קרוהן

את פוגשת עלם חמודות ואתם קובעים דייט. אתם יושבים על הבר, הוא מספר בדיחה ואת צוחקת צחוק ענוג. הוא מסתכל לך בעיניים ואת קולטת שממש בא לך עליו. ורגע אחרי את קולטת עוד משהו – את חייבת לרוץ לשירותים, ועכשיו

למי קראת היפוכונדרית?

למי קראת היפוכונדרית?

אוסף מחלות ותופעות הזויות, שמצד אחד תוקפות תדיר ומצד שני לא תמיד נראות לעין, מוציא לך שם של היפוכונדרית. אז מילא שהחברים שלי חושבים שאני קצת משוגעת, אבל הרופאים? הפעם אני אשכנע אותם שאני עומדת למות

למה שווה שיהיה לך קרוהן

למה שווה שיהיה לך קרוהן

אנשים תמיד אומרים שאין רע בלי טוב, שחור בלי לבן, יין בלי יאנג. אני ממש לא רוחניקית שמאמינה באיזונים קוסמיים, אבל חשבתי וחשבתי ורציתי למצוא – האם יש משהו טוב במחלת הקרוהן? בסוף מצאתי

קברי צדיקים

קברי צדיקים

העניין הישראלי להידחף בלי הזמנה לאיברים ולנשמה של הזולת אינו נחלתם הפרטית של החולים. כל רווקה שהגיעה לפרקה וכל נשואה שבטנה עוד לא התעגלה מכירות את זה. גם הן נשלחות על ידי כל דכפין להיבדק אצל הרופא ההוא, להיצבט אצל המדקרת ההיא וללעוס עשבים אצל הנטורופת הזה

לא מטורפת, קלאוסטרופובית

לא מטורפת, קלאוסטרופובית

קרוהן זה מכה, אבל המכה השנייה שלי גרועה בהרבה מקודמתה. אני אקח בלי למצמץ כל כאב בטן על פני הסיוט הזה, שרק מי שסובל ממנו באמת מבין: קלאוסטרופוביה. עכשיו לכי תעשי בדיקת MRI

את חולה? אבל את נראית יופי

את חולה? אבל את נראית יופי

כשהתאשפזתי בבית החולים דווקא שמחתי. אמנם נאלצתי לצום כמה ימים, הייתי רעבה כצבוע, נותרתי עם עור מדולדל לעצמותיי והסבל היה גדול, אבל ידעתי שדבר אחד טוב ייצא מזה: סוף סוף יאמינו לי שאני באמת חולה ומסכנה