אין סקס – אבל הם לא רוצים להיפרד

אין סקס – אבל הם לא רוצים להיפרד

אורית הגיעה אליי מוכה. לא פיזית, רגשית.

היא תיארה מערכת יחסים קשה, עם מי שרק לפני שנתיים נישאה לו, לאחר שש שנים של חברות.

"האמת, הצרות התחילו ממש בהתחלה. כבר אז הוא רצה יותר וכשלא קיבל, היה נעלב ומתרגז. בהתחלה חשבתי שזה חמוד, מצא חן בעיניי שהוא כל כך נמשך אליי ושהוא כל הזמן רוצה לעשות איתי סקס. גם אני רציתי, אבל הרבה פחות ממנו וכשסירבתי זה תמיד תתפתח לריב".

בכלל, היחסים התנהלו תמיד על ווליום גבוה. "אנחנו זוג שהכול אצלו בקול רם. מהר מאוד הדיבור הופך לצעקות וכל חוסר הסכמה – לריב".

יוסי הוא כדורסלן מקצועי עם לו"ז צפוף שכולל מחנות אימונים ומשחקים בחו"ל. "כשהכרנו הייתי מתגעגעת אליו בטירוף בכל פעם שנסע וממש חיכיתי שיחזור כבר ונוכל להיות ביחד. אנחנו אוהבים לצאת למסעדות, לפגוש חברים, אבל תמיד בסוף בילוי כשאנחנו חוזרים הביתה, יוסי חושב שאנחנו צריכים לשכב. מבחינתו, זה חלק מהבילוי. הוא   לא מבין איך אחרי שכיף לנו כל הערב ביחד, אני לא רוצה לשכב איתו. וזה לא שאני לא רוצה, אבל לא תמיד בא לי.

"לפעמים אני עייפה ורוצה לקרוס על המיטה וללכת לישון או שסתם בא לי שיחבק אותי וככל שהוא לוחץ יותר, אני מתעצבנת, כאילו אני חייבת לו משהו. עם הזמן זה הלך והחמיר. הגענו למצבים שבהם יוסי לא מדבר איתי כמה ימים אחר כך אם סירבתי. ממש עושה איתי ברוגז. הוא אמר שאני משחקת בו, שהוא לא יוכל להישאר נאמן לי ככה, ועוד משפטים מאוד פוגעים".

יש לכם שאלה על סקס? שאלו את המומחים בפורום
מי מפנטז יותר, גברים או נשים?
לקריאת כתבות על זוגיות באתר כללית

לא שקלתם פרידה?
"אין לי מושג למה, אבל המשכנו, וגם היה לשנינו ברור שנתחתן. החודשים לפני החתונה היו לחוצים מתמיד. לא הסכמנו על כלום. בשלב מסוים רציתי להפסיק את כל ההכנות ולהיפרד. יוסי נבהל, היה נחמד אליי כמה ימים, יותר רך, חיבק ולא ביקש בכלל סקס. אבל אחרי שנרגעו העניינים הכול חזר לקדמותו.

"אחרי החתונה היו כמה חודשים רגועים. רבנו פחות, אבל הרבה חשק לסקס כבר לא היה לי. הרגשתי שכל פעם שאני שוכבת איתו אני משלמת דמי שתיקה כדי שלא יריב איתי.

"אחרי כמה חודשים נכנסתי להריון. היה קשה, סבלתי מבחילות בהתחלה ולא רציתי שאפילו ייגע בי. הגענו לתחתית ובסוף ההריון כמעט לא דיברנו, רק על דברים תפעוליים של הבית".

ומה קרה אחרי הלידה?
"החודשים הראשונים היו סביב הילדה שלנו. אבל עכשיו היא כבר ישנה טוב בלילה, אני הרבה פחות עייפה ויוסי משגע אותי. הוא לא מבין למה אני לא רוצה סקס, וגם אני לא מבינה. פשוט לא בא לי עליו. אני מרגישה שאני כבר לא נמשכת אליו יותר. יש לי מחשבות קשות – שאולי עשיתי טעות שהתחתנתי איתו. מצד שני יכולתי להיפרד ממנו מלא פעמים ובכל זאת בחרתי שלא. משהו כן מחזיק אותנו יחד".

למה באת לטיפול?
"היחסים בבית קשים, במקרה הטוב אנחנו בקושי מדברים, במקרה הפחות טוב לא מפסיקים לריב. אני אבודה. הצעתי ליוסי לבוא איתי אבל הוא מסרב. הוא אומר שזו בעיה שלי, שאני לא נורמלית, שאני בחורה צעירה שהחליטה לוותר על סקס וזה לא טבעי ושאני צריכה לטפל בעצמי. אז באתי. לא רק כי החשק שלי נפגע, אלא כי אי אפשר להמשיך ככה, כי נמאס לי לריב ומצד שני אני לא רוצה להיפרד ממנו. למרות הכול".

כבר בשיחה הראשונה אמרתי לאורית שהדרך הטובה ביותר לעזור להם תהיה בטיפול זוגי ושהבעיה שהיא מתמודדת איתה היא של שניהם. ביקשתי להעביר את המסר ליוסי ואת הציפייה שלי שיגיע לטיפול יחד איתה.

בינתיים שמעתי מאורית על אביה שהיה אלים והנהיג בבית משטר פחד ואיומים. היא סיפרה על אב שדגל במשמעת ברזל והדרך היחידה בה ניתן היה להתנהל בבית היתה דרכו שלו. אם אורית לא עשתה כדבריו, חטפה עונשים ומכות. בכאב גדול הבינה איך היא משחזרת ביחסיה עם יוסי את  היחסים שהיו עם אביה. בכל פעם שיוסי נשמע לה נחרץ משהו בתוכה נסגר ונאטם. היא לא היתה מסוגלת לשמוע עוד דרישות ואיומים.

כעבור כמה פגישות יוסי הסכים להצטרף. הוא שיתף בכנות איך הוא מרגיש בכל פעם מחדש חוסר ביטחון בעצמו כבן זוג, כמאהב. הסירובים של אורית הורידו אותו למקום מאוד נמוך. "היא חושבת שאני התוקפן ושאני זה שמחליט. תכלס הכול נעשה על פי דרכה. היא קובעת כמה ומתי נשכב.

"בשורה התחתונה היא מחליטה ואני נאלץ להסתפק בפירורים. ונמאס לי. אני מרגיש נורא, אני נעשה חולה מזה ואני לא מבין את זה. הייתי יכול להשיג כל מי שאני רוצה – אבל אני רוצה אותה, היא יודעת כמה אני רוצה אותה והיא מנצלת את זה. ממש משחקת בי. כלפי חוץ אני נראה זה שצועק ומאיים, אבל היא מחזיקה אותי בביצים".

בהמשך דיברנו על האינטראקציות של בני הזוג מחוץ למיטה ובתוכה, על דפוסי התקשורת, על היכולת לראות אחד את השנייה, לגלות אמפתיה, להיות יותר חומלים ורכים ופחות הגנתיים וקוצניים.

יוסי כעס שהוא לא מקבל מספיק סקס, אך במהלך השיחות שלנו התבהר לשניהם שהוא נאבק למעשה על חום, על יחס, על מבט אוהב ומתפעל מאשתו אותה הוא אוהב. בכל פעם שסירבה הרגיש כיצד הוא נשאר לבד בתוך היחסים, הרגיש בודד ונטוש וזעם על כך.

הם למדו כיצד התנהלותם סביב אינטימיות בכלל ואינטימיות מינית בפרט משחזרת אצל כל אחד את פצעי הילדות שלו. אורית שחזרה מערכת יחסים עם אב אלים, ויוסי שגדל כילד עם הפרעות קשב וריכוז ונחשב ל'בעייתי" שחזר תחושות של דחייה ואכזבה ממנו בכל פעם שנדחה על ידי אורית. עם הם קיבלו הדרכה איך להתחשב ברגישות אחד של השנייה, ולא לדרוך על פצע הילדות המדמם.

במקביל, בנינו מחדש את חיי המין שלהם. הדגשתי כמה חשוב לשמור על המקום האינטימי כמקום מקבל וחומל ולא להפוך אותו לזירת אגרוף. בנינו תכנית דייטים, מחוץ למיטה ובתוכה. הנהגנו הרגלים חדשים, מעין "עוגנים זוגיים" שנתנו תחושה של ביחד והגדילו את הביטחון שלהם אחד בשנייה.

כעבור מספר חודשים סיפרה לי אורית בהתרגשות שלראשונה בחייה עם יוסי היא מחכה למפגשים האינטימיים שלהם, נעים לה יותר איתו, היא רוצה לגעת בו ולהרגיש קרובה אליו פיזית. יוסי מצידו החל לתקשר באופן רך יותר, דורשני ומאיים פחות ונהנה מאוד מרצונה של אשתו להיות קרובה אליו. באווירה החדשה שנוצרה, הסקס כבר הגיע מעצמו.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.