איך יודעים אם זו אהבה או סתם הרגל?

איך יודעים אם זו אהבה או סתם הרגל?

-אנחנו חייבים לבוא לפגישה. אני לא יודעת איך ולאן להמשיך.

עוד בטלפון היא נשמעה במצוקה קשה. הרגשתי את הדמעות שלה ממש עומדות בגרון.

רוצה לומר לי במה מדובר?

-אני לא יודעת מאיפה להתחיל, החיים שלי בבלגן. לפני שבועיים נפרדתי מחבר שלי, שוב, אחרי 8 שנים ביחד, ואני לא מצליחה להתרומם. אנחנו רוצים לבוא ולבדוק מה קורה. ביחד.

כעבור יומיים נפגשנו. מירי וירון, בסוף שנות ה־20, הכירו לקראת סוף השירות הצבאי.

-שירתנו בבסיס בצפון, שני ביישנים. ראיתי אותו בחדר אוכל, הוא מצא חן בעיניי אבל לא ניגשתי. הסתכלנו אחד על השנייה כמה שבועות בלי להגיד כלום. בסוף חבר שלו שאל אותי אם ארצה לדבר איתו.

את מבינה? אפילו לא היה לו אומץ לבוא אליי בעצמו. אבל גם לי לא היה… שנינו היינו בתולים, כמעט בני 20. התחלנו לבלות יחד ופשוט הפכנו לזוג.

אחרי שלושה חודשים ניסינו לשכב. לא הצלחנו. הייתי מכווצת. בדיעבד, אני יודעת שהיה לי וגיניסמוס, אבל לא הבנו ולא טיפלנו בזה. נשארנו ככה כמה שנים. פשוט לא עשינו סקס מלא.

כמה שנים?

-חמש שנים. אז החלטנו להיפרד. לא רק בגלל שלא הצלחנו לשכב, אלא בגלל שזה היה קשר ראשון של שנינו ופחדנו שלא נהיה עם אף אחד אחר. אמרתי לו: כדאי לך להתנסות. זה לא בריא שנהיה רק אחד עם השנייה.

תגידי, ומה היה כל החמש שנים? איזה סוג של סקס כן היה לכם?

-עשינו סקס מבחוץ. התחככנו, שכבנו במיטה, התחבקנו, התנשקנו, לפעמים עשיתי לו ביד. מין אוראלי אני לא כל כך אוהבת, אז בקושי עשינו. בכלל, סקס לא היה ממש הקטע שלנו.

זה הפריע לי, אבל לא ידעתי מה לעשות עם זה, וגם הבנתי שיש אצלי בעיה, אז העדפתי לא להגיד כלום. פשוט המשכנו ככה עד שנפרדנו.

ירון הצטרף לשיחה:

-בכלל לא רציתי להיפרד, אבל היא ממש לחצה. שכנעה שכדאי לי, לנו. נראה לי שהיא חיפשה תירוץ כדי לסיים את היחסים. אז נפרדנו. הכרתי מישהי, יצאתי איתה כמה שבועות ושכבתי איתה. יחסים מלאים.

-גם אני יצאתי עם מישהו, אפילו עם שניים, אבל לא הצלחתי לקיים יחסים. נורא רציתי, ולא הצלחתי. אחרי כמעט שנה של פרידה, החלטנו לחזור ולטפל בקטע של הסקס.

איך הרגשתם שלכל אחד מכם היו פרטנרים מיניים אחרים?

-לא היה לי פשוט לדעת שמישהו אחר נגע בה. האמת, זה היה נורא. מצד שני, גם התבאסתי בשבילה שיש לה את הבעיה הזאת. מצד שלישי, הרגיע אותי לדעת שזה לא אני אשם בזה…

-לי לא היה אכפת שהיה עם אחרת. להפך. זה הרגיע אותי. במיוחד כי ידעתי שהוא עדיין רוצה לחזור אליי.

 יש לכם שאלה על סקס? שאלו את המומחים בפורום
 גם אתם רואים סרטוני סקס בסמארטפון?! 
 לקריאת כתבות על זוגיות באתר כללית

ואולי המשיכה שלה פשוט לא שם

שמתי לב לפערים בתחושות בין שני בני הזוג, למושקעות הרגשית של ירון במירי ושל מירי בירון, אך בינתיים לא אמרתי דבר. המשכתי להקשיב לסיפור שלהם.

-חיפשנו סקסולוגית והלכנו אליה ביחד. האמת, את הקטע הטכני של החדירה פתרנו תוך שלושה חודשים. שמחנו, כי חשבנו שהכול יסתדר לנו. אבל משהו בכל זאת היה חסר.

הרגשתי שמירי לא ממש רוצה להיות איתי. גם כשכבר לא כאב לה, היא לא ממש התמסרה, הרגשתי שהיא לא רוצה אותי. בדיעבד, אני חושב שתמיד הרגשתי ככה.

-חושבת שאז הבנתי, ביני לביני, שחסרה שם תשוקה. שאני אוהבת את ירון, רגילה אליו, אבל לא ממש נמשכת. נפרדנו שוב לכמה חודשים וחזרנו לשנתיים ולפני שבועיים נפרדנו שוב.

-בשנתיים שהיינו ביחד, בקושי היה סקס. אני לא יודע מה לעשות. אני אוהב אותה, חושב שיכולים להיות לנו חיים טובים ביחד, אבל מרגיש שהיא לא אוהבת אותי כמו שאישה אמורה לאהוב גבר. היא בטח לא נמשכת אליי. קשה לי, אבל אני לא יודע מה אני יכול עוד לעשות.

-ביני לביני, אני פוחדת להודות שהוא צודק. אני לא יודעת, כל כך מבולבלת.

בשלב הזה ירדו בחדר המון דמעות.

-אני יודעת שהוא החבר הכי טוב שלי בעולם. כשהוא לא איתי אני מתגעגעת, מרגישה חסרת בטחון, כאילו החצי השני שלי לא איתי. כל דבר שקורה לי, אני ישר רוצה לספר לו, לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלעדיו,

מצד שני – לא מרגישה את המשיכה הזאת. כמעט בכלל. וכשהייתי עם אחרים – כן הרגשתי את זה. אני ממש לא יודעת מה לעשות…

למה הוא מסתפק באהבה חלקית

בסוף הפגישה דיברתי על האמביוולנטיות הגדולה ששניהם נמצאים בה, כמה הקשר משמעותי עבור שניהם, אבל שיכול להיות שהוא משמעותי עבור כל אחד מהם מסיבות שונות, אותן נצטרך לברר.

דיברתי על הפערים ביניהם, על ההרגל של להיות ביחד, על כך שאחרי כל כך הרבה שנים הם מרגישים שכבר בנו בית רגשי זה עם זו והשאלה – האם זה מספיק כדי להתחייב לכל החיים.

קבעתי להיפגש עם כל אחד מהם לחוד. סיכמנו שהמטרה תהיה לברר מה תהיה ההחלטה הטובה ביותר עבור שניהם.

בשיחות עם מירי שמעתי אמביוולנטיות רבה: היא חשה קרבה גדולה כלפי ירון, חום, אכפתיות, אפילו אהבה, אבל לא היתה שם תשוקה. מעולם לא היתה. ככל שדיברנו הבינה מירי שבמשך שנים מחקה את התשוקה של עצמה ובחרה לדכא את המיניות של עצמה בגלל הוגיניסמוס שממנו סבלה והעובדה שפחדה שאף גבר לא ירצה אותה כך.

אחר כך פחדה לוותר על ירון, אותו הכירה והעריכה כל כך הרבה שנים. אחרי כמה פגישות הגיעה למסקנה כואבת, שמה שהיא מרגישה כלפי ירון לא מספיק כדי לקשור איתו את חייה לעד.

במקביל התרחש תהליך גם עם ירון. בהתחלה הוא היה במקום אחר. שנים שהוא חי בתחושה שמקומו עם מירי ושהוא אוהב אותה. ניסיתי לברר למה הוא מסתפק בכל כך מעט. מדוע הוא מוכן להיות עם אישה שלא ממש רוצה אותו.

לא היה לו קל להתמודד עם המציאות כפי שהיא ובשיחות עלה חוסר הביטחון שלו, חוסר האמונה בעצמו, הפחד שלא ימצא מישהי שבאמת תאהב אותו ותרצה לבלות איתו את חייה. ירון הרגיש מובס ודחוי במשך שנים, אך העדיף להדחיק את הרגשות למען שמירה על קשר ותחושת המוכרות והביטחון.

אחרי כמה פגישות בנפרד חזרנו להיפגש ביחד. אלו היו פגישות עצובות, אבל גם מאוד כנות. בני הזוג הבינו שחסר ביניהם משהו מאוד בסיסי. מירי הבינה שלא תוכל להתפשר עוד על יחסים ללא תשוקה. ירון היה מספיק חזק כדי לומר שלא יסתפק עוד ביחסים שבהם זוגתו לא תרצה אותו ושבהם לא יחוש נחשק ורצוי.

הפרידה שלהם הפעם הייתה ממקום אחר, נקי ושלם. אני מאמינה שליחסים הבאים, יגיעו שניהם מודעים ושלמים יותר.

לעוד מדריכים של שרי אופיר־לביא באתר כללית



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.