איך לאכול בשר וחלב ולהישאר מוסריים?

איך לאכול בשר וחלב ולהישאר מוסריים?

"מה דעתך לכתוב משהו על החיפוש אחרי אוכל לא־טבעוני שהוא בכל זאת מוסרי?", כתבה לי העורכת באתר כללית. בחורה חמודה. באמת. נכון שהיא כותבת פה שטויות, אבל לא נשפוט את אחיותינו ואחינו הלא טבעונים.

יש דבר כזה אוכל לא־טבעוני מוסרי?

תגידו מה שתגידו, כולם היו רוצים להיות טבעונים (נתעלם מהאחוז הקטן של פסיכים). כלומר, בני האדם היו ממש מעדיפים שהאוכל לא יהיה כרוך בעינויים ובמוות של 100 מיליארד בעלי חיים בשנה. בגלל זה יש התלהבות גדולה כל כך סביב הבשר הסינטטי שמכינים במעבדה ובתנובה מגדילים את סל המוצרים הטבעוניים – יוגורטים ותחליפי חלב.

"טוב, אז אולי אין אוכל לא־טבעוני מוסרי, אבל מה עם משהו שהוא הרע במיעוטו?"

כוונות טובות יש לה, לעורכת. והנה ההתנגשות המוכרת בין הרצון האמיתי והכן שבעלי חיים לא ייפגעו לבין חוסר הרצון לשנות את הרגלי האכילה שלנו. התוצאה: קצר במערכות וחיפוש נואש אחר פתרון קסם של לאכול את העוגה (עם הביצים והחמאה) ולהשאיר אות שלמה.

"גם אני נגד התעשייה, אתה יודע, אני מחפשת מקומות שבהם אפשר לקנות בשר, ביצים וחלב נטולי סבל ונטולי ייסורי מצפון", הסבירה לי. "אולי תכתוב על זה פוסט?".

אוקיי, אבל לפחות 90% מהבשר והחלב והביצים בעולם מופקים בתעשיית בעלי החיים, כך שרק אנשים נחושים ופעלתנים מצליחים לצרוך את המוצרים מן החי שלהם מחוות קטנות יותר.

ככה הכל התחיל: הסיבה שהפכתי לטבעוני
יש לך שאלה? התשובות מחכות בפורום תזונה ודיאטה
לא על החסה לבדה: כתבות נוספות על טבעונות
רוצה לדעת עוד? כל הכתבות על תזונה באתר כללית

זה היה זמן טוב מבחינתי להזכיר לעורכת המקסימה (באמת!) שאין דבר כזה בשר נטול סבל. אפשר להרוג בעל חיים בלי שהוא ייפגע מהעניין? יש סכין קסומה שכשהיא משספת את הגרון זה דווקא נעים והעגל עולה השמיימה ושם מחכים לו 72 עטינים?

"אוקיי, אבל מה עם משקים קטנים עצמאיים ופרטיים, שבהם יש כבשים שמחות וכל זה? שם לא מפרידים מיד אחרי הלידה בין הפרות והעגלים ונותנים להם כמה חודשים לינוק מאמא שלהם".

אחלה, בטח מגיעה לנו מדליה רק כי יש חוות שמחכות עם הפרדה בין אם לתינוק. להפריד מיד אחרי הלידה זה רוע טהור, אבל להפריד ביניהם אחרי ארבעה חודשים? זו כבר נדיבות וחמלה, ללא ספק. בודהה היה גאה.

אבל מה קורה אחרי אותם חודשים בסופם האם והתינוק שלה מופרדים, את יודעת?

"אה. נכון, גם שם בסופו של דבר הורגים את העגלים/כבשים/עיזים כשהן מפסיקות להיות פרודוקטיביות. זה באמת מבאס", הסכימה בעצב. "אבל! מה אם אפשר היה להפריד ביניהם רק לכמה שעות כל יום בשביל קצת חלב ואפילו להשאיר חלב גם לעגל? מה היית אומר על זה?"

האמת שהייתי אומר על זה שני דברים:

  1. כשנגיע לעולם הזה – נדבר. כרגע מה שיש לנו זה את העולם הקיים במציאות.
  2. כל אם אנושית יודעת כמה קשה היא הפרידה מהרך הנולד, גם אם זה לכמה שעות. אז למה שנעשה את זה לפרות, רק כי לא בא לנו חלב שקדים?

"אבל מה עם ביצי חופש!" (סימן הקריאה במקור)

את מתכוונת לתרנגולות שכתמו להן את המקור ופיזרו קצת חול על הרצפה וגרסו את כל האפרוחים הזכרים?

"זה לא טוב באיזושהי צורה?" התחננה.

בקיצור, אלה טיעונים לא רציניים, הסברתי לה.

"אולי בכל זאת תכתוב על הפנטזיה הזו של עולם מושלם שבו לכל אחד יש תרנגולת ועז בחצר והן נותנות ביצים וחלב רק כשמתאים להן, ורק אז אנחנו אוכלים, וכמה זה לא יקרה בחיים?"

וכולם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה. בסדר, אכתוב על זה.

"יופי! אני שמחה. תכתוב ואני אערוך את זה תוך כדי בכי".



4 thoughts on “איך לאכול בשר וחלב ולהישאר מוסריים?”

  • מאיה, הוא חלילה לא יהרוג מקק שייקלע בטעות לביתו, לא ייגע לרעה בזבוב שיעלה לו על הסנדוויץ׳ כוסמין ולרגע לא יחשוב לשטוף לדראון הביוב את התולעים שיטיילו לו בטעות על החסה.
    מה פתאום!
    גיל הוא בחור מוסרי!

  • מדהים כמה הפוסטים שלך ברובם (אולי חוץ מאחד)
    מעוררים בי ישר דחף עז ללכת לצוד, או לפחות לטרוף
    סטייק עגל בגודל 300 גרם…
    העיקר שטבעונים הם כאלה מוסריים ונאורים לא?! 😉

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.